חזקוני · בראשית · פרק 12 · פסוק 6

עד מקום שכם. שהרי באותו הפרק לא היתה שם עיר בנויה רק המקום.

עד אלון מורה. פרש״‎י הראהו הר גריזים והר עיבל כדאמר בפ׳‎ ראה אצל אלוני מורה, ואלון מורה ואלוני ממרא חד הוא.

והכנעני אז בארץ. פרש״‎י שהיה הולך וכובש ארץ ישראל מזרעו של שם לפי שחם אביו גדול שנתים משם דודו. עוד פרש״‎י בחלקו של שם עצמו נפלה הארץ כשחלק נח. חז״‎ק שהרי בפרשת שלח ובפרשת עקב פרש״‎י שחם בנה חברון לבנו כנען א״‎כ משמע שארץ כנען נפלה לחלקו של חם, אלא יש לומר לשם שפירש רש״‎י כאן שהיה כובש את א״‎י מזרעו של שם שמא היינו במקצת הארץ ולא בכולה במצר צפוני מזרחי ועלה לחלקו של שם ובאותו חלק היתה ירושלים וארץ בני כנען היתה מתפשטת לצד מצרים אחיהם לדרומו של עולם ובה היתה חברון אבל לפי לשון התלמוד שבמסכת כתובות ניחא אפשר אדם בונה בית לבנו קטן ואח״‎כ לבנו גדול וכו'. דלא בחם מיירי כלל אלא בנח וכך פי׳‎ אפשר דנח בנה חברון לשם בנו הקטן והדר בנה צוען לחם בנו הגדול ממנו בתמיה, אלא מאי בודאי בנה צוען לחם בנו ברישא והדר בנה חברון לשם בנו הקטן ממנו דחם גדול היה משם שתי שנים כדאיתא בפרק בן סורר ומורה. והא דקחשיב שם ברישא דרך חשיבותא קא חשיב. והשתא ניחא שפיר דחברון לחלקו של שם נפלה.

והכנעני אז בארץ שהיה הולך וכובש את א״‎י מזרעו של שם בחזקה. והכנעני אז בארץ על שם העתיד נכתב כשהיו ישראל מוחזקים בקרקע לכך נופל בו לשון אז כלומר אז בימי אברהם היה הכנעני בארץ, וכן לפנינו והכנעני והפרזי אז יושב בארץ .