חזקוני · דברים · פרק 29 · פסוק 18

את דברי האלה הזאת ארור האיש אשר יעשה וגו׳‎ האמורים בפ׳‎ תבא.

והתברך לשון ברכה כאשר ישמע הקללה, יתברך בלבבו ויאמר שלום יהיה לי כמו אדם כאשר שומע הקללה אומר חוץ ממני.

[והתברך בלבבו עושה עצמו מברך].

כי בשררות לבי אלך אם בשרירות לבי.

למען ספות הרוה כדי להרבות עונות שנפשו רוה ושבעה מהן שאין בהם יצר הרע כגון לבישת שעטנז וכיוצא בהן. את הצמאה [עם הצמאה], עם העונות שנפשו תאבה וצמאה להם כגון גזל ועריות וכיוצא בהן. ד״‎א למען ספות הרוה את הצמאה להוסיף ולשבוע שובע עבירות את מי שהוא רעב וצמא מהם כלומר מתי יבא יום לעבור עבירה בפרהסיא שיוכל לשבוע עצמו ממה שהוא צמא היום כי ירא פן ישפטוהו מי שהכח בידם. ד״‎א להוסיף ולחבר הצדקים עם הרשעים ולעשות כמעשיהם, הכתוב המשיל הצדיק לרוה על שם והיתה נפשם כגן רוה, והרשע לצמאה על שם והיה כערער בערבה.