חזקוני · בראשית · פרק 18 · פסוק 28

אם אמצא שם ארבעים וחמשה וא״‎ת מפני מה חסר בתחלה מחמשים עד ארבעים וחמשה ואח״‎כ מארבעים וחמשה עד ארבעים, ומארבעים עד שלשים ומשלשים עד עשרים ומעשרים עד עשרה הרי אין הבקשות שוות, אלא י״‎ל בקשותיו לא היו להציל שום כרך אם לא ימצאו בו עשרה צדיקים. כיצד בתחילה בקש להציל את סדום, עמורה אדמה וצבויים לשע, בחמשים צדיקים שהם עשרה לכרך, ואחר כך בארבעים וחמשה והקב״‎ה יצטרף להיות עשירי לכל כרך ואח״‎כ ביקש אולי ימצאון שם ארבעים ויצילו ד׳‎ כרכים וכן הל׳‎ להציל ג׳‎ כרכים והכ׳‎ להציל ב׳‎ כרכים והי׳‎ להציל א׳‎ מהם, ועל פחות לא בקש כסבור היה, לוט ואשתו וארבע בנותיו וארבע חתניו כדאי להציל העיר בזכותם. ד״‎א כשראה אברהם שהסכים הקב״‎ה לשתי בקשות ראשונות חשב בלבו לא הייתי צריך לבקש מעט כל כך במין העשור. כי גם החומש הייתי יכול לבקש כי השתי בקשות שבקשתי עולות לחומש, כל הסכום שהוא חמשים, ובשביל כך עשה עכשיו כאלו בקש בראשונה החומש בבת אחת וזהו שאמר עכשיו אולי ימצאון שם ארבעים ואחר כך בקש משלשים ואחריו מעשרים ואחריו מעשרה. וזהו הסדר בתחלה בקש מעט ואח״‎כ יותר ואחר כך יותר ויותר, בתחלה עלו שתי הבקשות לחומש ואח״‎כ בקש הרביעית, ואח״‎כ השלישית ואח״‎כ החצי ועל פחות לא בקש וכו'.