חזקוני · ויקרא · פרק 19 · פסוק 18

לא תקם לפי שהחימה מכבשתך, אבל הקב״‎ה שהוא כובש את החימה כתיב נוקם ה׳‎ ובעל חימה.

ולא תטר בממון דבר הכתוב, אבל בשל גוף, אינו זקוק למחול לו עד שיפיסנו.

לא תקם במעשה. ולא תטר במחשבה.

לא תקם פרש״‎י, אמר לו השאילני מגלך וכו׳‎ וא״‎ת מאי שנא שאין הקב״‎ה מזהיר בלאו על אותו שלא רצה על לא דבר להשאיל לחבירו כליו ועל זה שיש לו עליו טענה גדולה שלא רצה להשאילו תחלה הזהיר בלאו. וי״‎ל שהראשון לא הניח להשאיל לו אלא מחמת צרות עין שהיה מגלו חביב עליו ואין הקב״‎ה מכריחו להשאיל כליו שלא מרצונו. אבל זה שהיה משאיל לו לולי השנאה שהוא רוצה להנקם, אם כן מחמת שנאה הוא עושה כך, לפיכך אמר הקב״‎ה תנצח האהבה שיש לך עמו את השנאה שיש לך עמו ומתוך כך יבא שלום בעולם.

ואהבת לרעך כמוך אם תעשה כן תאהבהו, והלמ״‎ד בו יתרה, דוגמא לכל חיל פרעה, לכל כליו תעשה נחשת. ד״‎א אינו אומר ואהבת רעך כמוך. דאי אפשר לעשות כן אלא לרעך, פירוש ואהבת לעשות לו טובה כמו שאתה אוהב שיעשה הוא לך. דעלך סני לחברך לא תעביד. וכן תפרש גבי והגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך.