חזקוני · במדבר · פרק 31 · פסוק 17

וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו פירש״‎י למה חזר ואמר הרוגו וכו׳‎ וא״‎ת אי ס״‎ד שהורשו להחיות כל אשה יודעת איש א״‎כ מיותר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו וגו׳‎ מק״‎ו השתא כל אשה יודעת איש הורשו להחיות טף בנשים מיבעיא, אלא י״‎ל דאי לא כתיב וכל הטף בנשים וגו׳‎ ה״‎א נילף טף בנשים מטף בזכר מה להלן להרוג אף כאן להרוג. ד״‎א הרגו למה נאמר אם שיכולה לבעול אמר ליהרוג בעולה על אחת כמה וכמה אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין לכך נאמר הרגו שאין עונשין מן הדין א״‎ת לשתוק קרא מהרגו קמא וליכתב הכי ועתה כל זכר וכל אשה יודעת איש וגו׳‎ אלא אי כתיב הכי סד״‎א לישהינהו לכל זכר בטף ולא נקטלינהו עד דעברינהו לנשים לפני הציץ ונקטילנהו בהדי הדדי קמ״‎ל ועתה הרגו כל זכר בטף כלומר עכשיו מיד הרגו כל זכר בטף, וכל אשה ידעת איש לאחר שתבדק בציץ הרוגו. [וכל אשה ידעת איש מנהג הוא שדרך איש לפתות את האשה אבל בנות מדין שהיו פרוצות ופתו את ישראל כתיב בהן וכל אשה ידעת איש].