וכי תבאו אחר שהזכיר זרע השדה וזרע האשה שהיא כעין הארץ הזכיר גם את הנטוע.
קריאה במקור
חזקוני · ויקרא · פרק 19 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונטעתם אפי׳ עץ זקן. ונטעתם פרט למבריך ולמרכיב ולעולה מאליו במדבר, אבל עולה מאליו בישוב חייב.
כל עץ מאכל פרט לאילני סרק ולנוטע לסייג ולקורות ולעצים. מכאן יש לפסוק על התותים ועל הנרוזילי״ש והפרונילי״ש הגדלים בסייג השדות והכרמים והקרקעות שאין בהם משום ערלה.
שלש שנים יהיה לכם ערלים אין דרך ארץ שיתהנו ממנו עד שתביאו ממנו קרבן להקב״ה שהרי ראוי להקריב לפניו ראשית כל התבואות ובשלש השנים הראשונים לנטיעתו אינו מביא דבר נאה ומתקבל לעשות קרבן להקב״ה לפי שעדיין לא נשרש ולא ניתושב קודם לכך. לכם להביא את הנטוע לרבים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chizkuni
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6788e264ce56151302c91b72eee3f5a05486ad4012f19ee6daa8ab50c451be73