חזקוני · בראשית · פרק 41 · פסוק 8

ותפעם רוחו ואע״‎ג דכתיב גבי נבוכדנצר ויאמר לחרטומים חלום חלמתי ותתפעם רוחי היינו לפי שמשבאו החרטומים לפניו לא היתה שם כי אם פעימה אחת שאלו היה מספר להם החלום ידוע בודאי כי הפתרון יהיה להם ידוע מה שלא שכח פרעה רק הפתרון היינו שע״‎י שלא דרש רק אחר פותרים הזכיר שם שר המשקים את יוסף.

ותפעם יש הפרש בין ותפעם לותתפעם שהרי ותפעם אינו יכול להיות נשמע כעושה ואינו עושה אבל ותתפעם יכול להיות נשמע, מפורש שעושה עצמו כאילו רוחו נפעמת ואינה נפעמת. וכן כל התפעל כמו והתברך בלבבו. וכן שכב על מטתך והתחל, ורבים כמותם, לפיכך יש לפרש ותתפעם רוחו דנבוכדנצר, אמר, אם אני אגלה החלום יודע אני שאמצא הרבה פותרים ואעפי״‎כ לא יתברר לי האמת אם הוא פתרונו אם לאו. אלא אני אעלים החלום וכל מי שיוכל לגלותו גלוי וידוע הוא כי מהקב״‎ה הוא ונביאו אמת, וכל מה שיפתר על חלומי יתקיים והכי איתא בילמדנו, אבל פרעה שגלה החלום שוטה היה בדבר רק שלא רצה להרוג חכמיו וחרטומיו כמו נבוכדנצר.

ויספר פרעה להם את חלמו מה שהוזקק נבוכדנצר להיות שוכח החלום יותר מפרעה לפי שפתרון חלומו של נבוכדנצר היה לזמן ארוך ולעתיד לבא לא יאמין לדניאל מן הפתרון ולא יתגדל בו דניאל מאחר שלא יתקיים הפתרון בימיו וכשהודיעו החלום שלא יכלו החרטומים להגיד האמין בו גם על הפתרון, אבל כאן בעיני פרעה היה קל להאמין הפתרון שהרי אמר כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשותו.

ואין פותר אותם החלומות, סבורים היו שני חלומות הם.