ענה דניאל ואמר, ההודאה הזאת מתחלקת לב' ענינים, תחלה נתן הודאה כוללת על מעשה ה' בכלל, ואח"כ הודאה פרטיית על השגחתו אליו ביחוד. להוא, יהי שם אלהים מבורך מעולם ועד עולם אשר החכמה שלו היא, באר שה' הוא המקור והשורש לכל הדברים, בין אל המציאות בכלל כל זמן שיהיה ברצונו שיתקיים, וזה מעולם עד עולם, ר"ל כל עת שיתקיים העוה"ז שמתקיים ע"י שפעו ורצונו וברכתו, עד שירצה שיהיה עולם אחר, וזה כל משך עמידת העולם עד יבא הנצח תחתיו, וכן הוא המקור אל החכמה והיכולת, כי החכמה והגבורה אינם תוארים נוספים בו, רק הוא עצם החכמה והגבורה, וכל חכמה וכח אשר במציאות נאצל ונשפע מאתו:
קריאה במקור
מלבי"ם על דניאל · פרק 2 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Daniel -- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b21bef31309075be41c3f375b5e22e50b04c391c05ac0ae6d7b5020138f5d12b