אדין, אז דניאל אשר שמו בלטשאצר השתומם כשעה אחת ורעיוניו מבהילים אותו, כי התירא מלהגיד לו הפתרון שמורה על רעתו פן יחרה אפו בו ענה המלך ואמר החלום ופתרונו אל יבהיל אותך, הבטיח לו שלא יגיע לו נזק אם יגלה לו הרעה העתידה עליו, וכבר הרגיש נבוכדנצר בנפשו שהוא חלום רע, כי ממה שנאמר לו בסוף ידע שהאילן מורה עליו ועל מלכותו, שהיה חלום הנפתר בתוך חלום כמו שיתבאר, ענה דניאל ואמר דני חלמא לשנאך ופשריה לאויבך, שבהם יתקיים החלום והפתרון, והאויב גדול מן השונא בו יתקיים הפתרון, והשונא יחלום חלומות רעים ומבהילים כאלה:
קריאה במקור
מלבי"ם על דניאל · פרק 4 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Daniel -- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b21bef31309075be41c3f375b5e22e50b04c391c05ac0ae6d7b5020138f5d12b