ויאמר המלך, צוה להביא ילדים בין מן ההמון, שעז"א מבני ישראל, ובין מן הגדולים מזרע המלוכה ומן השרים, כי באשר רצה שיעמדו לפניו יחלק לכ"א עבודה כפי יחוסו, שמזרע המלוכה יעמדו בבית המלך ומבני השרים יעמדו להיות שרים אח"ז ביהודה נכנעים תחתיו ויודעים נימוסי הכשדים ולשונם, וההמון יהיו למשרתיו בענינים קלים יותר, וגם מפני שנבוכדנצר היה חכם ונבון כמ"ש וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך, שהוא עצמו היה מנסה את החכמים, והיו לו חכמים במלכותו מכל המדינות להתנהג ע"פ עצתם, ונודע לו מחכמת היהודים שהיו חכמים ביותר מפני השכינה והנבואה שהיה ביניהם, וכנזכר מחכמתם הרבה במדרש איכה רבתי, לכן צוה להביא ילדים מן היהודים למען יהיה לו חכמתם לעינים:
קריאה במקור
מלבי"ם על דניאל · פרק 1 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Daniel -- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b21bef31309075be41c3f375b5e22e50b04c391c05ac0ae6d7b5020138f5d12b