ענא מלכא ואמר לדניאל, כמתנצל שאינו פוגע בזה בכבוד ה', כי חושב שה' הוא אלהי אלהים, והנה בעת ההיא היו מיחסים לכל כח ממשלה אחרת כמו אלהי הרעם, אלהי הרוח והסער, אלהי הגשמים, אלהי הגבורה והתוקף, אלהי החכמה והרזים, ושיש גבוה שהוא אלהים על כולם, ועז"א שהוא מאמין שאלהי ישראל הוא אלהי כולם באלהות, וכולם תחתיו, וכן הוא האדון של המלכים ומגלה רזים, שכ"ז התברר ע"י החלום הזה, שהוא שולט על כל הזמנים ועל המלכים להקים ולהעדה, ויודע כל הרזים, כל זה נתברר ממה די יכלת למגלא רזא דנה:
קריאה במקור
מלבי"ם על דניאל · פרק 2 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Daniel -- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b21bef31309075be41c3f375b5e22e50b04c391c05ac0ae6d7b5020138f5d12b