וידום השמש. רצה לומר, כן היה, שעמדו השמש וירח במקומם:
קריאה במקור
מצודת דוד על יהושע · פרק 10 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד יקום. עד אשר השלימו ישראל להתנקם מאויביו:
הלא היא. הדבר ההיא הלא כתובה בהבטחה בספר הישר, והיא התורה, שנאמר בה על אפרים (בראשית מח יט) וזרעו יהיה מלא הגוים, והוא היום הזה שעמדו השמש והירח ליהושע הבא מזרעו, ונתמלא כל העולם שמעו:
ויעמוד השמש. עכשיו מפרש המקום שעמד בה:
בחצי השמים. רצה לומר, לפי הנראה בהאופק ההוא:
ולא אץ לבוא. לא היה ממהר לשקוע, כדרכו מעולם למהר לבית שקיעתו, ללכת בהתמדה מבלי עמידה:
כיום תמים. רצה לומר, נתעכב לעמוד במקום אחד כשעור יום שלם שהוא כ״ד שעות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2b38403eb1d7ddc751f1009cc41454db0a664371fc91a61767e735c9758dc0c1