באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס וכו'. לכאורה האי וקול אדם יתר ואפשר כי גחזי גם לו לבב שיחושו שנחבאו לתופסם חיים לזה אמרו כי במחנה אין איש וגם במחנה לא נשמע קול אדם אפי' מרחוק כי ודאי לצד שנחבאו לתופסם לא היו רחוקי' הרבה והיה נשמע קול אדם לא יבצר ממחנה גדול אי אפשר שלא ישמע איזה קול אלא ודאי מוכרח דקול המבהיל שמעו וברחו. והמלך לא חשש לחשערת גחזי ודן בדעתו כי אמת הדבר שבכונה מכונת החביאו עצמם. ויען אחד מעבדיו מאחר דיש פנים הנראין כי נס הוא ונבואת אלישע קדמה הן לו יהי אלא ספק ראוי לעמוד על הדבר ויקחו נא וכו':
קריאה במקור
צוארי שלל · הפטרת טהרה · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzaverei Shalal, Jerusalem, 1965
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001140240&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e8e07c3dc82c5450d75d7cc2f44cc098cfe0fe93d5943b0eb18fb8dbf42f1042