כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. פירש מורינו הרב מהר"י הכהן זלה"ה במאי דקי"ל דהאיש אינו יכול לכוף אשתו להוליכה בדרך מסוכן ולא במקום שאין מצויים מזונות וזהו שבח ישראל דהקב"ה מחזיק להם טובה מענותנותו וקורא הדבר חסד והוא אומרו זכרתי לך חסד וכו' והוא לכתך אחרי במדבר מקום מסוכן מנחשים ועקרבים וכיוצא ועוד ארץ לא זרועה שאינם מצויים מזונות ועכ"ז לא סרבתם כלל עכ"ד. ולי ההדיוט יראה כי השבח השבי"ח שזכו ישראל בהמול כל זכר ובקבלת התורה לשלמות עליון שיכולים לילך אחר השכינה וה' הולך לפניהם כמ"ש בזהר הקדוש דאאע"ה עד שלא נימול כתיב התהלך לפני ונח את האלהים התהלך נח אבל בישראל שלמים הם וה' הולך לפניהם וז"ש זכרתי לך חסד וכו' שזכיתם לשלמות לכתך אחרי דייקא דזה בא מצד שלמותך:
קריאה במקור
צוארי שלל · הפטרת שמות · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzaverei Shalal, Jerusalem, 1965
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001140240&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e8e07c3dc82c5450d75d7cc2f44cc098cfe0fe93d5943b0eb18fb8dbf42f1042