ואם תעלה עולה לה' תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא. יש לדקדק דמה נתינת טעם הוא כי לא ידע מנוח וכו'. ושמעתי משם הרב מהר"י ששון הרב המחבר ס' בני יעקב במ"ש דלא יאמר לה' עולה שמא ימות פתאום וצריך לומר עולה לה' כדי שלא יזכיר ה' לבטלה וטעם זה לא שייך במלאך כי הוא חי ויכול להזכיר ה' מקודם. וכפ"ז היה המלאך צריך לומר ואם לה' תעלה עולה תעלנה ואמאי אמר ואם תעלה עולה לה' כהלכת גוברין לז"א כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא ולזה אמר עולה לה' כבני אדם (עיין מה שכתבתי בפתח עינים יומא):
קריאה במקור
צוארי שלל · הפטרת נשא · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzaverei Shalal, Jerusalem, 1965
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001140240&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e8e07c3dc82c5450d75d7cc2f44cc098cfe0fe93d5943b0eb18fb8dbf42f1042