כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות. אפשר במשז"ל ג' שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה וה' נותן לו הידיעה וכו' ואב ואם עצמות גידים בשר וכו'. והיה ראוי שיותר יענש האדם כשחטא במחשבה מכשחטא במעשה כי בחוטאו במחשבה פוגם בחלק אשר נתן לו ה'. ועם כל זה מטובו ית' וענותנותו אינו מעניש על המחשבה וז"ש כי אל דעות ה' והוא משפיע הידיעה לאדם ועם כל זה שהיא חלקו ית' מ"מ לו נתכנו עלילות דוקא מעשה האדם הוא מעניש עליהם ולא על המחשבה. ולו קרי וכתיב דמעביר ראשון וזה ולא נתכנו עלילות כי לא נמנו עלילות תרתי משמע דמעביר ראשון ראשון. ובחטא שלישי ליחיד חזרו למנות השתי עונות עצמם וזהו ולו נתכנו יבואו במספר גם העלילות:
קריאה במקור
צוארי שלל · הפטרת יום א' של ראש השנה · פרק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tzaverei Shalal, Jerusalem, 1965
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001140240&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e8e07c3dc82c5450d75d7cc2f44cc098cfe0fe93d5943b0eb18fb8dbf42f1042