קריאה במקור

צוארי שלל · הפטרת תבא · פרק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו' שמעתי מהרב המובהק מהר"ם מזרחי זלה"ה בעל פרי הארץ שהיה אומר משם רבו הרב המובהק כמוהר"ר יאודה הכהן זלה"ה כי לפום ריהטא אינו מובן קרא כדכתיב ועמך כלם צדיקים. אמנם לישב הדבר ינוח לנו בסוד הגלגול כי ע"י הגלגולים יתבררו ויתלבנו ויצרפו צירוף אחר צירוף ועי"ז נתקנים הכל וז"ש ועמך כלם צדיקים וכי תימא איך אפשר לומר כן והרי עינינו הרואות דיש שאינם הגונים בקרב ישראל לז"א נצר מטעי. נצר אחד אני שותלו כמה פעמים וזהו מטעי לשון רבים נוטע וחוזר ונוטע עד שיהיו ראוים כלם זהו תורף דבריו ז"ל ועיין מ"ש בעניותנו בספרי הקטן פתח עינים בזה בריש פי"א דסנהדרין בס"ד ע"ש באורך:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Tzaverei Shalal, Jerusalem, 1965
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001140240&context=L&lang=iw_IL

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e8e07c3dc82c5450d75d7cc2f44cc098cfe0fe93d5943b0eb18fb8dbf42f1042