אבן עזרא על דניאל · פרק 1 · פסוק 4

ילדים - כמו עור ופסח שאינן ראויין לעמוד לפני מלך, על כן כתוב: עור ופסח לא יבא הבית. והטעם: בית מלכות דוד.

וטובי מראה - שלא היו ירקרקים ונראים כמו חולים.

ומשכילים בכל חכמה - כלל כל.

ויודעי דעת - שידעו בתחלת הדבור המדבר, מה שהיה בדעתו לדבר באחרונה, כי יש חכמים רבים לא ידעו זה עד סוף דבר המדבר.

ומביני מדע - שיוכלו להבין לאחרים מה שיש בלבם ובמדעם, כמו: גם במדעך מלך אל תקלל, כי יש חכמים ילאו להוציא בלשונם מה שיש בלבם, כי אם בדרך רחוקה ובארחות עקלקלות.

ואשר כח בהם - שתהיה תולדתם חזקה להסתיר העיטוש ויהיו עומדים תמיד לפניו ושיוכלו לסבול בשעת צרכם, והנה צוה לבקש מי שנמצאו בו אלה המדות ולא נמצאו בילד פחות מט"ו שנה, והנה אין צורך ללמדם השלש שנים, כי אם כתב כשדים ולשונם לדבר עם המלך בלשונו, והנה גדולים יצאו מירושלים והנה דניאל יצא בן ט"ו שנה בלכת יהויקים לבבל ושמונה שנים מלך, והנה כ"ג. ויש אומרים: צדקיהו, והנה ד' ול' וע' שנה והנו זקן מאד בימי אסתר, אולי כבר מת ולא עלה אל בית שני ואיננו ששבצר בראיות גמורות.