ויואל משה. שרש יאל לרש"פ מגזרת אל שהוא לשון חוזק וכח, ופעל אל הוא נתינת תוקף לדבר ע"י דבור או מעשה, כי עי"כ הוא מגלה דעתו שחפץ הדבר ברצון מוחלט, כי טרם עשות המעשה, הרצון משוטט ומתוכח אם לעשות אם לא, וכשמחליט לעשות הדבר ועושהו או שמוציא בשפתיו לעשותו ועקימת פיו ג"כ היא מעשה הרי עשיית המעשה או הדבור תוקף להכרעת הרצון (וויללענסבעקראֶפטיגוג); ומזה הנה נא הואלתי לדבר, וכן כאן ויואל משה; ואמרו רבותינו שהוא לשון שבועה כמו ויואל שאול, והוא אמת בלי ספק, כי כל מה שהאדם מחליט ברצונו לעשות והתחיל לעשות לו תוקף אם בדבור או במעשה כבר ראוי לקיים הדבר כאילו היה נשבע עליו:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 2 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e