אברך. ערש"י ובעלי לשון אמרו אברך כמו הברך, אל"ף תחת ה"א כמו אשכים ודבר (ירמיה כ"ה) שהוא כמו השכים. וטעם אברך כל איש יכרע על ברכיו כי הוא ראוי אשר לו תכרע כל ברך. ול"נ שהוא ענין ברכה. וטעם אברך, זה הוא האיש המביא ברכה קרב הארץ (זעגענברינגענדער) שבחכמתו הבין הפתרון ובעצתו עשו תקונים שמסיבתם תנוח שפעת ברכה במדינה. ולפי"ז דומה אברך לשם צפנת פענח, שהמכוון בו לרבותינו בהודיעו הצפונות מניח רוחן של בריות:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 41 · פסוק 43
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונתון אתו. הטבעת והבגדים ורביד הזהב היו סימנים אשר הוציא בם אל הפועל את דבורו שאמר אליו ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים, אמנם להיות יוסף מפורסם עד הנה לעבד שבוי במאסר האסורים זה זמן רב ולא בנקל יכנס באזני העם להאמין כי עבד מבית האסורים יצא למלוך, לכן הוסיף פרעה להרכיבו במרכבת המשנה ולקרוא לפניו אברך, שבזה ישמע ויתפרסם ברבים, כי הוא זה האיש אשר רצון המלך בו להשליטו על כל הארץ וזהו שאמר ונתון אותו על כל ארץ מצרים, לשון נתינה ישמש גם על פרסום הדבר והשמעתו ברבים, כמו ויתנו קול ביהודה (דה"ב כ"ד) ויתנו את קולם, וכן בלי התלוות מלת קול, כמו שאו זמרה ותנו תוף כנור וגו' כלומר השמעת קול מיני זמר - ומלת אותו מן יאותו לנו האנשים, שהוא לשון התרצות וטעם ונתון אותו על כל ארץ מצרים. שההרכבה והקריאה הנעשה בפרסום יהיו סבה שבו ינתן תודע על כל ארץ מצרים שהוא האיש אשר ההתרצות אליו, אות וי"ו במלת ונתון ישמש כמלת למען כמו לא ירבה לו סוסים ולא ישיב. שטעמו למען לא ישיב כן ונתן למען נתון כלומר שההתרצות בו תהיה נתונה (דאמיט זיינע אנערקעננונג (בעווילליגונג) ערטהיילט ווערדע):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e