הנזמים. תרגם יונתן בן עוזיאל קדשייא דהוו באודניהון דיתבי קרתא דשכם דהוו צייר בהון דמות, והוא תוספת דברים על לשון המקרא, ויותר נראה כמו שכתוב במ"ב שהוא שב על אלהי הנכר, כלומר הנזמים אשר באזניהם של אלהי הנכר, שבימים הקדמונים היו הנזמים תמיד מוכנים לתכשיטי אלילים, כי העגל נעשה מנזמים, וכן אפוד גדעון:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 35 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויטמן אותם יעקב. כתב הרמב"ן אליל ומשמשי' אינם מן הנקברים אבל צריך שיהא מפרר וזורה לרוח או מטיל לים, והנראה אלי כי בני יעקב לא לקחו אליל ומשמשי' משכם עד שנתבטלה והותרה להם שהארמי מבטל אליל בע"כ והנה היא מותרת להם, אבל יעקב צוה להסיר אותה לטהרת הקודש שיהיו ראוים לעבוד את השם ולהקריב לפניו קרבן כאשר צוה להם בטבילה וחלוף בגדים, והיה די להם בקבורה, ולכן טמן אותם תחת האלה במקום שלא יעבד בו ולא יזרע, ע"כ (והרב מהרש"ל נתקשה בזה ומתרץ כדברים האלה, ולא הזכיר שכבר קדמו הרמב"ן, עיין בצדה לדרך מה שהתעורר על המרש"ל בזה) והרב"ח אמר אפילו היתה אליל ממש שאסורה בהנאה לא היה בידו להוליך לים המלח כי בדרך היה ואי אפשר לו זה, וגם לא היה יכול לשרפה פן יתעכב בזה ויתאספו עליו העמים אשר סביבותיו, לכן הוצרך לטמון אותם כי הוא הקל שבידו ע"כ, ולא ידעתי למה לא התעוררו על תלמוד ערוך (פרק ר' ישמעאל נ"ב א') מניין לאליל ש"י שטעונה גניזה, שנאמר ושם בסתר, ועוד שם מה מזבח טעון גניזה אף אליל טעון גניזה, פירש"י, דכשהיא שלמה גניזה בקרקע. עיין שם תוספת ד"ה מה מזבח, וכן הרמב"ם (פ"ח מעכו"ם ה"ט) כ' אליל של ישראל וגו' אסורה בהנאה לעולם וטעונה גניזה, (וע"ש בכ"מ שכתב ואיני יודע גניזה זו למה ה"ל לשרפה או לאבדה והניח בצ"ע) ומצאתי בספר תורת חיים שם פרק ר' ישמעאל שמחלק, באליל של כותי צריך שחיקה ובשל ישראל די בגניזה, ע"ש. ואין דבריו נראין מדהביא ר' יוסי ראי' לדבריו מעגל וממפלצת, דהוו של ישראל, עתוס' שם מ"ח ב' ד"ה התם הרי דאף בשל ישראל איירי ר' יוסי. וכמדומה לי דמטיל לים המלח דלשיטת הפוסקים הוא בעיני' ולא בעי שחיקה, כיון דאין אנשים מצויים שם כבשאר נהרות, א"כ הוא בעצמו הגניזה דקאמר תלמודא, ויעקב שטמן תחת האלה שהוא לרמב"ן מקום שלא יעבד ולא יזרע, הוא בעצמו הגניזה, ותו לא צרכינן למימר שבטלה תחילה ע"י אחרים, וכדין תורה עבד יעקב לטמנם ולגנזם במקום דלא אתו לאתהנוי' מני' ומצאתי להרב בעל פני יהושע סוכה (ל"א ב' ד"ה) באשרה דמשה, שכתב כדברי, והנאני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e