נצב עליך. אמר לשון נציבה ולא לשון עמידה וכלשון הכתוב ויעמד העם על משה, כי יש הבדל לרש"פ בין לשונות אלה, לשון נציבה הונח על עמידה שהיא לצורך, שיעמוד במקום מיוחד להיות מוכשר עי"כ לפעול או להתפעל וכוונתו לאיזה תכלית שבעבורו נפעל אל העמידה, כמו שלשה אנשים נצבים עליו כאילו היה להם עסק עם אברהם, נצב על עין המים מוכן לעשות מעשה הנחוש, סולם מוצב ארצה לעלות ולרדת עליו, קמה אלמתי וגם נצבה שנשארה במצב מוכנת לקבל השתחואת האלומות, ותתצב אחותו מרחוק לדעת מקרה הילד, ויתיצבו בתחתיב ההר, אתם נצבים היום לעברך בברית, כלם הוראת העמידה לתכלית דבר מה; אמנם פעל עמד יורה על מעמד העמידה עצמה, ומהוראתו ג"כ העמידה שהיא לחשיבות הנושא המקביל אל העומד, כמו שמתחייב מצד המוסר שיעמוד הפחות במעלה לפני החשוב והנכבד, שלא יתטלטל הנה והנה או שישב עצמו לפניו בלתי רשותו, ומזה ואברהם עודנו עומד, ויעמידהו לפני פרעה, ועמדו שני האנשים אשר להם הריב, כדי לחלוק כבוד לדיינים, ולסבה זו לא שאל יתרו בלשון עמידה מדוע העם עומד, כי האמת כן הוא דרך בני אדם שהחשוב יושב והפחות ממנו עומד לפניו אף שאין בעמידתו שום תכלית, אבל שאל בלשון נציבה כלומר מה היא תכלית עמידתם לפניך:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 18 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e