דמו הנה נדרש. הרמב"ן נדחק לומר שחשבו שכבר מת, וא"צ כי כבר יאמרו דם על הצער עם היותו חי, כמו שאמר דוד ועתה יפול דמי ארצה מנגד פני ה' על ששאול בקש להרגו (רא"ש):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 42 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וגם דמו הנה נדרש. כלומר לא אכזריותכם בלבד יפקד עליכם, שלא נתתם אוזן שומעת לדברי תחנוניו, אבל עון היותר חמור מזה תחול עליכם להענש עליו, והוא שהבאתם אותו בסכנת מות, בהשליככם אותו הבורה בכונה לגרום מיתתו, וזהו הנחשב לכם כאלו שפכתם את דמו, ולכן יפקד עליכם כעת עלילת מרגלים שיש עליו חיוב מיתה, כי סכנת נפש נקרא ג"כ שפיכת דם, כי דוד להיותו בסכנת מות לפני שאול אמר אליו (שמואל א כ״ו:כ׳) אל יפול דמי ארצה מנגד פני ה', ולרמב"ן אמר דמו נדרש, להיותו ילד שעשועים ונמכר לעבדות דבר שלא נסה בו, פן מת מפני הצער:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e