אבינו זקן. ולא יתאמץ להרחיק נדוד אל ארץ אחרת. ואיש אין בארץ: בזה הגליל אין איש ראוי לבוא עלינו, כדרך כל הארץ, שהמנהג הוא שלא תנשא האשה כ"א להגון לה. ונשכבה ונחי', העיד הכתוב כי לא למלא תאותם עשו זאת כ"א להחיות זרע, כי אין אשה אלא לבנים, אמנם המתכוונה לזנות מתהפכת ומזנה שלא תתעבר. ולכוונה זו אה"כ ותשקינה בלילה ההוא, כי להיות שכוותנם רק לקיום המין, לא התמידו לעשות כמו אלה כרודפות אחר הזמה למלא תאוה, כ"א פעם אחת. ואמרו (נזיר כ"ג א') שתי בנות לוט לשם מצוה נתכוונו, ויתכן דלזה לא אמרו לבוא אלינו כמנהג ברוב המקומות לחבר מלת אל לביאה, אבל להיות שמצאו עצמן מחוייבות לביאה להעמיד תולדות, לכן אמרו לבוא עלינו, כמ"ש בכי תצא ביבמה יבוא עליה:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 19 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e