הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 30

אשר לא חומה. לו קרינן, וארז"ל אף על פי שאין לו עכשיו הואיל והיתה לו קודם לכן (רש"י); רע שהענין ברוב קרי וכתיב שבמקרא להורות שיש כאן הרכבה, אם משני שמות כמו כהקיר ביר מימי' (ירמיהו ו׳:ז׳), שהוא מורכב מן בור ובאר כי פתחות הבי"ת וחריקת היו"ד משלים חסרון האל"ף של באר, והוא על משקל שית, שמיר ושית מלשון שאה כמו אם שאו ערים, והאדמה תשאה שממה, שניקוד שיד משלים חסרון אל"ף של שאה, אך להראות ששם ביר מורכב מן באר ובור לכן כתיב בוא"ו, שהכתיב בור והקרי ביר; ויש גם כן הרכבה משני גופים כמו ויט אהלה, או הרכבה מיחיד ורבים, ויפול על צוארו, וישלך מידו את הלוחות; או הרכבה משני זמנים, כמו והיו תוצאותיו הימה (יהושע י״ט:י״ד), עתיד במקום עבר או בינוני והיו; ויש הרכבה משני בנינים כמו היצא אתך, תלונו עלינו מן הקל והכבד; ונמצאו הרכבות כאלה במלות שלמות שאין בהם קרי וכתיב, אם הרכבת ב' שמות כמו, לפלמוני המדבר, דהיינו פלוני אלמוני; הרכבת שתי מלות, בחיים עדנה (קהלת ד'), ענינו עד הנה; הרכבת שני גופים ליחמנה במקלות, וישרנה הפרות; הרכבת שני זמנים, כי אתה יאהבני אישי, הבדל יבדילני מן עבר ועתיד; הרכבת ב' בנינים הכבס את הנגע מהתפעל והופעל, והפתית בשפתיך (משלי כ״ד:כ״ח); וכן כאן הרכבה ממציאות והעדר, דהיינו אין לו ויש לו, ור"ל שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן, ותרגום אשר לו חומה (דיא עהעמאלס איינע מויער געהאבט), (רש"פ), עמ"ש בבשלח ביאכלמו כקש: