הכתב והקבלה · שמות · פרק 7 · פסוק 16

ואמרת אליו. כלומר שיאמר לפרעה באמצעות אהרן, וכן הענין בכל הדבורים והאמירות שצוה השם ית' למשה שיאמר לפרעה, כי כבר הושם אהרן לפה בכל מה שישולח משה לפרעה (רלב"ג), ולפי"ז כל ויאמר וידבר בזה הענין אינם פעלים עצמיים כ"א פעלים מסבבים (זאגען לאססען):

לא שמעת עד כה. זו היא התראתו הראשונה אליו, ואיך יגדיל משה כ"כ ענין מניעת שמיעתו ולומר אליו עד הנה לא שמעת לדברי, ויותר היה ראוי לו למשה לומר כן בהתראות הבאות אח"כ אחר עבור עליו כמה עונשים ויסורים, לא מיד בהתראתו על מכה ראשונה, ונ"ל לרבותינו (שהבינו ע"ד הרמז לפי דרכם ענין מכת בכורות במקרא זה) שאין מלת עד כה מלת היחס, להגביל את הזמן כלומר עד הנה (ביס יעטצט), אבל מלת עד הוא שם לאזהרה והתראה (ווארנונג), מן והועד בבעליו, רד העד בם, העד העיד בנו האיש, ומלת כה מצאנוהו להגבלת המקום כמלת פה (היער), וגם להגבלת המקום כמלת שם (דארט), כמו התיצב כה על עולתיך, ואנכי אקרה כה (במדבר כ"ג), דתרגומו הכא וגו' עד כא, ויהי' תרגום עד כה (יענע ווארנונג), כי כבר הזהיר משה את פרעה מיד במכה הקשה מכולן (במכת בכורות) המעותדת לבוא עליו באחרונה, וכמ"ש הנה אנכי הורג את בנך בכורך (ע"ש רש"י בשם רבותינו), ולזה כאשר בא אליו כעת להתרותו עוד הפעם, הזכירו ליתן אל לבו גודל המכשלה שתבא עליו בענין ההתראה על העונש היותר גדול; ומצאתי לרבותינו שביארו מלת עד לשון התראה, כי אמרו (בפתיחא דאיכה רבתי) ואם עד אלה לא תשמעו לי אין הקב"ה מביא פורענות עד שמעיד תחלה ע"ש, ובמכדרשב"י (נשא דקמה"ב) עד כ"ה במה דאגזים משה: