הכתב והקבלה · בראשית · פרק 33 · פסוק 10

על כן ראיתי פניך. אחרי שראה יעקב כי השם הפך את האויב לאוהב, ותחת כי בא עשו לקראתו בארבע מאות איש להכות אם על בנים, עתה נהפך לבבו בקרבו לקבלו באהבה רבה בחיבוק ונישוק, לזה החליקו יעקב בדברים לאמר, כי בואו לקראתו זה מהלך רב הוא לגודל אהבתו אליו וכדרך אוהבים נאמנים אשר לא התראו פנים זה עם זה זמן כביר אם יקר מקרה שאחד מהם מתקרב אל האחר בדרך נסיעתו, אז גם רעהו ימהר ויחיש לאסור מרכבות כבודו להלוך לקראת אוהבו לקבלו בדרך בסבר פנים יפות ולהשתעשע עמו באהבים. ככה חשב יעקב כעת הליכת עשו לקראתו מהלך הרב כזה, שהוא לגודל אהבתו אליו להתראות אתו בדרך ולקבל פניו באהבים, ולהגדיל עוד יותר את כבוד יעקב לקח אתו צבאיו וחילו ארבע מאות איש, כמו שהוא המנהג בקבלת פני המלכים והשרים שכל יושבי העיר הולכים לקראתם להראות גודל יקר ערך המעותד לבוא אל מחניהם, לכן אחר שאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת וגו' הוסיף לבאר מה הוא החן אשר מצא חן בעיניו ואמר.

כי על כן ראיתי פניך. שזכיתי לראות פניך באופן זה (על כן פירושו על אופן זה (אויף דיעזע ווייזע) כי מלת כן נרדף עם מלת ככה, ככה יעשה לאיש (אסתר) כן יעשה לו (אמור) ככה תאכלו אותו (בא י"ב) כן תאכלנו (ראה י"ב) ושרש ככה שתי אותיות כך. כרגיל בדברי רבותינו, (כי כל ככה הטעם למעלה והה"א תוספת בעלמא) ומבאר מה זה אופן יוקר הראייה שזכה אליו, ואמר כראות פני אלהים ותרצני: כלומר הראותני רצון וחפץ אהבתך כאילו קבלת את פני אחד החשובים הגדולים, וטעם המקרא אחרי שבאופן חשוב כ"כ זכיתי לראות פניך, כי אתה חשבתני לאחד מאנשי מעלה הראוי לכבוד גדול כזה להתטלטל עבורו בדרכים לבוא לקראתי בהמון אנשים רבים כדי ליקרני לעיני כל ולקבל פני באהבה גדולה, מעתה חטיבה מול חטיבה גם אנכי מחוייב להראות לעיני כל כי חשוב אתה בעיני מאוד ורצוני לעשות אות וזכרון לברית האהבה בקבלת מנחתי זאת הקטנה, פני אלהים כתרגומו אפי רברביא, ותרצני, טעמו קבלת את פני באהבה ורצון, כלשון רצוי לרוב אחיו שענינו אהוב, ויתורגם, כי על כן ראיתי פניך (דאסס אויף דיעזע ווייזע איך דיך צו זעהען געלאנגטע), כראות פני אלהים ותרצני (צייגטעסט מיר וואָהלוואללען, אלס ערשיען איינער דער געאכטעטען), ואם נפרש מלת על כן למשפט מסבב כברוב המקומות כמלת בשביל (ווייל, דארום), כדעת המפרשים, ונחבר כראות פני אלהים עם ראיתי פניך, להסב אותו על עשו, הנגינה תתנגד לזה, כי פניך מוטעם ברביע שהוא מפסיק, ומלת ותרצני, להיותו מאמר מתבודד למפרשים, היה ראוי להפסיקו במפסיק היותר גדול מאשר לפניו: