הכתב והקבלה · בראשית · פרק 13 · פסוק 11

ככר הירדן. ת"א ויב"ע מישר ירדן. לרש"י (לקמן י"ד ו') מישור של ירדן ככר שמו, אבל לרמב"ן שם ככר הירדן, לשון מישור ממש הוא, וכן יקרא בלה"ק שהנהרות מתפשטים בהם במרוצת המים הנגרים השוטפים שם, ולכן אמר, ואל תעמוד בכל הככר ההרה המלט. וכן כר נרחב, לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר פעמים יכפלו המלה, ופעמים יסירו הכפל, כמו בת עין, ויקראו ג"כ השלוחים המהירים בשם זה לכרים ולרצים, וכן בכרכרות שם לגמלים המריצים שהזכירום בתלמוד, גמלא פרחא, וממנו מכרכר בכפולין, וכ"ד הרד"ק, ככר ענינו מישור. ולשון הרש"פ שרש ככר כר שהנחתו ראשונה על שטח דשן ושמן שהבהמות הרועות בו מתפטמות ביותר, כמו כר נרחב (ישעיהו ל׳:כ״ג), לבשו כרים הצאן (תהילים ס״ה:י״ד), והצאן הרועות בו נקראו בשם התאר כרים, עם חלב כרים (דברים ל״ב:י״ד), מדם כרים ועתודים (ישעיהו ל״ד:ו׳), ע"ש שרועים על הכר. ונקרא השטח הטוב והדשן כר מלשון כרי' וחפירה ע"ש שחופרין וכורין סביביו חריץ עמוק להפליט ממנו לחלוחית המים המעופשים והחמוצים המפסידים את הזרע, לפיכך נקרא כר (אבגעשטאָכען), אלא כשהוא קטן במדת שטחו יקרא כר, והעוסק בעבודת הכריה יקרא אכר, כמו אכר וצמדו (ירמיהו נ״א:כ״ג), אכרים וכורמים (דברי הימים ב כ״ו:י׳). אמנם כשהככר גדול הרבה ומתפשט לארכו ולרחבו ביותר אז נקרא ככר (אויע), כי כפלת הכ' של ככר להוראת ההפלגה והרבוי כדרך כל הכפולים, שהכפלתם מורה על רבוי הדבר והפלגתו, כגון כרכר, פתלתל, אדמדם, ושם ככר להוראת גודל הכר וקבוץ כרים הרבה, ועל שהי' כל שטח האורך הירדן מושך כולו כר נרחב, לכן נקרא ככר הירדן:

ויסע לוט מקדם. ידענו כי ככר הירדן מזרחי לבית אל ולעי, והם היו בין בית אל ובין העי, ואם כן מאי מקדם? ודברי רש"י כאן תמוהים שהם הפך המציאות וכבר העיר עליהם הרא"ם, ולזה כתבו המפרשים שאין מקדם מקדם העולם כי אם מקדם בית אל, כלומר שנסע מן המקום אשר קראו קדם לבית אל למזרח העולם. ובאור מקדם כמו בקדם רצה לומר מצד קדם של א"י ואחד משמושי המ"ם לשמש במקום בי"ת, והוא דוחק גדול, ונראה דלזה תרגם אונקלס מקדם בקדמיתא, ענין קדימה בזמן, להודיע כי לוט הקדים עצמו בבחירת מקום שבתו להתרחק מאברהם, ומצד המוסר הי' ראוי אליו להמתין ולהשאיר לאברהם הבחירה באיזה צד יבחר למקום שבתו: