הכתב והקבלה · דברים · פרק 8 · פסוק 8

ארץ זית. יש שנזכר נסמך אחד לכמה סמוכים כמו תרומת כסף ונחושת (שמות ל״ה:כ״ד), ויש שיוכפל הנסמך בכל סומך וסומך, כמו בפרי בטנך ובפרי בהמתך (דברים כ"א), הרד"ק. ואמר המעמר. דע כי החילוף הזה לא בא ע"ד הקרי והזדמנות, אך יסודו בדרכי ההגיון, כי אם הסומכים הם ממין אחד כמו תרומת כסף ונחושת שהוא מין מתכות, יבא הנסמך רק פעם אחת, אבל אם הסמוכים נבדלים באיכות כמו בפרי בטנך ובפרי בהמתך וגו', אז ישנה וישלש הנסמך בכל סומך וסומך; ולזה נמצא כלי כסף וכלי זהב (בראשית כ״ד:נ״ג, שמות ג׳:כ״ב) ועוד הרבה, כי כלים מכלים שונים בצורתם; ומה שבא (ביהושע ו' ט', כ"ד), כסף וזהב וכלי נחושת וברזל, הנה ברזל איננה מוסב על כלי, אך הכוונה כי הקדישו כסף וזהב וברזל וכלי נחושת ואולי לא מצאו גולמי נחושת רק כלים, ויתורגם (קופפערנעס געראֶטהע, אויך אללעס אייזען), ולזה תסכים גם הנגינה כאשר יראה המעיין; ומה שנמצא (בד"ה א') וכל כלי זהב וכסף ונחושת, הנה שם מתבאר כי גם אותם הקדיש המלך דוד לה' ואין ספק כי לא הקדישם לצרכי מזבח בצורתם אך התיכם לקדשי בדק הבית, ולכן עיקר הכוונה על חומרם והמה א"כ ממין אחד; אולם (בשמואל ב' ח"י) שנאמר ובידו, וא"כ עיקר המכוון על הכלים כאשר נמצאו בידו אמר כלי כסף וכלי זהב וכלי נחושת, ואמר וכלי זהב וכסף (דברי הימים ב כ״ד:י״ד) שם סמך על הכלל שלפניו ויעשהו כלים לה'. ולזה הוכפל כאן הנסמך ארץ אצל זית שמן ודבש, כי מה שנזכר לפנים הם פרי האדמה עצמם כאשר הם בטבע, אולם זית שמן ודבש הוא אך על היוצא מזיתים ותמרים ע"י כתיתה, וכמשתיב"ע ארעא דמן זיתהא עבדין משח ומן תומרייתא עבדין דבש (וכ"ה בתרגום ירושלמי); ועפ"י הדברים האלה בין תבין מאמר חז"ל (בברכות מ"ד) שאמרו, ורבנן ארץ הפסיק הענין, והנה לפי משמעות הלשון דיוק התלמוד ממלת ארץ שהוכפל, ולא בעבור שהוא תחלת הפסוק, וא"כ מדוע לא נאמר גם בארץ זית שמן ודבש ארץ הפסיק (וע' בצל"ח בד"ה אכל ענבים), אך לפי דברינו יוצדק, כי שמן ודבש נחלק שהוא מין אחר ואין לדרוש ממנו, אבל לחם שגם היא נעשה ע"י אדם כמו שמן ודבש וא"כ היה לו לכלול עמהם, ובודאי הפסיק הענין לענין ברכה: