ויושב את משה. מלת את בלתי מתיישבת לפי כללי הדקדוק, אמנם מצאנו דוגמתו במקומות הרבה בכ"ק שהבנינים מורים על קבלת הפעולה ואחריהם מלת את, אשר אין משפטו לבא כ"א אחרי פעל יוצא, כמו ולא יאכל את בשרו, יותן את הארץ, אם את כל דגי הים יאסף להם, ביום המשח אותו, וכ' רשד"ל טעה בזה הרמ"ד באמרו כי בעל לשון הקדש יאמר את התפוח נאכל, להורות שהתפוח הוא מקבל הפעולה אעפ"י שהוא נושא המאמר (נאָמינאטיף), וזה אינו, והאמת כי לא תבא מלת את על נושא הפעולה כ"א דרך זרות במקומות מועטות ואין להם מהם ראיי', אבל כל האתין האלה כולם באים כמשפטם לסימן (אקוזאטיף), וכל הפעלים הסמוכים אליהם כולם ענינם ענין פעל יוצא אעפ"י שהם בצורתם מן הבנינים המורים התפעלות, כי זה דרך לשה"ק לבנות פעל סתמי בבנינים מקבלי הפעולה, והכוונה בהם עשיית פעולה, ויפה תבוא אחריהם מלת את, ונזכיר עוד מזה לפנינו:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 10 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e