ארור אפם. ארור היפך ברוך, וכאשר הברכה תוספת הארירה מגרעת ואמר בדרך תפילה שיחסר אפם (ראב"ע), ולא פירש קללה ממש דלא שייכא כ"כ לחול על דבר שאינו ממשי, אף שהרשות נתונה למליצה לעשות את שאינו כאלו ישנו, אמנם יתכן שאין המכוון בארור אפם, שתחול קללה על האף, כי אמנם טעמו אפם שהוא עז כ"כ עד שתחול קללה על הדבר אשר אפם עלול (איהר צאָרן איזט פלוכענד) כלומר חרון אפם לא ישוב לעולם ריקם כי יעשה רושם שממה וכליון בדבר, וכתיב"ע ליט הוה כרכא דשכם כד עלון לגוה למחרבה ברוגזיהון, לפ"ז אין ארור פעול שהאף יהיה מקולל, רק הוא כעין תואר כמו ברוך שהוא פעם פעול ופעם תואר כמ"ש ר"פ יתרו:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 49 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e