הכתב והקבלה · במדבר · פרק 1 · פסוק 47

התפקדו. וכ"ה מנוקד לקמן (ב' ל"ג, כ"ו ס"ב), והוא מורכב מבנין הפעל ומבנין התפעל כי אם היה מבנין הפעל לבד היה ראוי הָפקדו ומבנין התפעל לבד התפקדו הה"א חרוקה, וטעם ההרכבה כי המנין אפשר לעשות על שני דרכים, הא' שימנו שרי העם ראשי צבאותיהם לגלגלותם. וכמו שנצטוינו למנות ע"י שקלים בקע לגלגולת, והב' שהעם יפקדו עצמם משפחה ומשפחה ויתנו מניניהם רשום בכתב ביד שרי הצבא, וכדרך ויתפקדו בני בנימן (שופטים כ"ו), ולכן נכתב בהתפעל המורה על הפועל והמקבל כאחד, כי בעבור שבעת ההיא אין מלך בישראל מנו בני ישראל ובני בנימן בעצמם משפחותיהם, והנה השי"ת אמר למשה אך מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל הייתי שומע שלא ימנם לגלגלותם כמו שהוא מונה את ישראל בקע לגלגולת, אבל ימנו הלויים א"ע ויתנו סכום מנינם ביד משה והשרים אשר אתו, לכן נכתב בשלשה מקומות התפקדו מורכב מן ההפעל והתפעל, ללמדנו שלא ימנו עם ישראל כלל לא ביד משה בקע לגלגולת ולא ביד עצמם, כי ההפעל מורה על פעולה הנעשית ע"י אחרים, וכשאומר לא הפקדו נודע שלא נמנו על ידי משה באמצעות שקלים בקע לגלגולת, וכשאומר לא התפקדו נודע שלא מנו הם עצמם שעל זה יורה ההתפעל, זהו ענין הרכבה זאת (רנ"ו), וכ"כ רע"ס לא הופקדו ע"י הפקודים ולא התפקדו מעצמם שלא הכינו עצמם כשאר העם להקהל ולהתייחס: