הכתב והקבלה · שמות · פרק 13 · פסוק 14

בחזק יד הוציאנו. כלומר כמו שעשה לך נפלאות למעלה מן הטבע ככה מוטל עליך, לעבדו בתורתו ובחוקותיו, כי הק"בה נוהג עולמו על שני דרכים, הא' כפי חקות הטבע, וכן נוהג עם כל עמי הארצות כלם מקבלים טוב ורע כפי החקים האלה שיסד מבראשית, והב' הוא למעלה מחקות הטבע, כן נוהג עם זרע יעקב אשר בחר לו לנחלה, ומזה הן הנסים והנפלאות ושכון הכבוד עמנו, ולעומת שתי ההנהגות האלה צוה לבני אדם שני מיני עבודות, כל העמים חייבים רק במצות טבעיות מדיות, והן שבע מצות בני נח ופרטיהן, וזרע ישראל חייבים לעבדו בחוקים ומשפטים נשגבים משקול דעתו של אדם, והן חקי התורה הכתובים והנמסרים עמה על פה; ולהורות ע"ז נתן לנו אות התפלין לתפארת, כאמרו והיה לאות על ידך ולטטפת (כלומר לתכשיט ולתפארת, כי לשון תפארת ע"ד האמת לא יונח רק על דברים מתעלים מדרכי הטבע, ולכן לבד בנינים ובגדים המורים על סוד אלהי' מתוארים בכ"ק במלת תפארת, והן שלשה הא' בגדי כהונה כדכתי' לכבוד ולתפארת, והב' המקדש וכליו כמו ובית תפארתי אפאר, ותפארתו ביד צר, בית קדשנו ותפארתנו, והג' התפלין שנאמר פארך חבוש עליך ואמרו חז"ל שהם התפלין שהן תפארת ישראל, כי מלבוש זה מורה שהם עם ה' ונוחלי תורתו), ולכן אתה בני מחוייב לעבוד את ה' בחקים נשגבים (רנ"ו):