הכתב והקבלה · במדבר · פרק 1 · פסוק 50

ועל כל אשר לו. חשב כאן ג' ענינים לשלשת משפחות הלויים, אחד המשכן, השנית כליו, והשלישית על כל אשר לו, הא' משכן העדות הוא מה שאמר לקמן (ג' כ"ה) ומשמרת בני גרשון המשכן והאהל מכסהו וגו', הב' ועל כל כליו הוא מה שאמר (לקמן ל"ו) ופקודת משמרת בני מררי קרשי המשכן וכל כליו, הג' ועל כל אשר לו, כולל משמרת בני קהת, שאמר מהם (ל"א) ומשמרתם הארון והשולחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש וגו', הנה עבודת בני קהת היה בענינים המקודשים יותר שבכולם, וכעדות הכתוב (לקמן ד' ד') עבודת בני קהת באוה"מ קדש הקדשים (ע"ש רש"י), ויראה שכלל את עניני קדש קדשים בלשון כל אשר לו, שאין מלת אשר כאן מלת הטעם, אבל הוא שם דבר הנפרד ממלת אשרי, שענינו השבח והתהלה (פאָרציגליכסטע), כמ"ש בקרח בוידע ה' את אשר לו, ובבכורי כל אשר בארצם (שם), ולפי"ז יהיה טעם על כל אשר לו, על כל המשובח שבקדושת המשכן, והם הארון והשולחן וגו'. ומצאתי בת"ז (תקון למ"ד ד' ע"ז) אשר על שם באשרי כי אשרוני בנות, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, וכי עבד דאיהו בבית אסירי דמלכא ואבטח ליה מלכא לאפקא ליה מבי אסירי אית ליה למלכא לשבחא גרמי' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ע"ש: