בנשך ובמרבית. אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית, ולא תרבית בלא נשך (לגבי הלוה הנותנו הוא נשך, ולגבי המלוה המקבלו הוא תרבית), ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין, וקרי ביה הכי. את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית, בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (ר"פ איזהו נשך). ושינה הכתוב בלשונו לכתוב לאו אחד בלשון אחד, ולאו אחר בלשון אחר, כי כן דרך המקרא לכתוב לשון משונה שהוא נאה יותר (תוס' שם), והסתכל כי יש במקרא זה שתי דלתות שוות בתשע תנועות, ומה יפה אף נעים בזה לומר, כי בנשך שבסוף דלת הראשונה ישמש גם לפנים להתחלת דלת שניה, וכן ובמרבית שבתחלת דלת שניה ישמש גם לאחור לסוף דלת ראשונה, להשוות הדלתות. ומה נואלו אלה המגמגמים על אמרם ז"ל בזה. קרי ביה הכי, הלא דרך זה סלולה ונעימה בדרכי השיר, ונוהג גם במאמרי המצות, והזכרתי קצת מהם (באמור כ"ב י"א, הם יאכלו בלחמי), ובדעתי לדבר מענין זה ברחבה במאמר מיוחד (בפרשת וילך, בכתבו לכם את השירה הזאת, אם יחייני המחיה כל ית':
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e