כל הבן הילוד. לא נאמר הילוד לעברים, כי באותו יום גזר אף על המצרים (רש"י בשם רבותינו) דלא כאונקלס שתרגם דיתילד ליהודאי, ומלשון המקרא יש הכרעה לדעת רבותינו, כמ"ש חכם אחד בבכ"ע, דפעל צוה באות למ"ד ענינו בכ"מ בעבור, כמו עמדו ואשמעה מה יצוה לכם, בעבורכם, זאת אשר צוה ה' לבנות צלפחד, בעבור בנות צלפחד, צוה ליעקב סביביו צריו, בעבור יעקב, ויצו משה את אלעזר לבני ישראל, בעבור בני ישראל, והוא צוה לי אחי, בעבורי, וכן תורה צוה לנו משה, ר"ל צוה ה' בעבורנו את משה (מדלא אמר צוה אותנו), ובאמת נושא פעל צוה איננו משה כי אם השם הנזכר מקודם; וכן כאן המצרים היו המצווים לעשות כן לילדי ישראל היה ראוי שיאמר ויצו פרעה את כל עמו, אבל באמרו לכל עמו, יודיענו כי בעבור כל עמו היתה פקודתו, ואף על המצרים היתה הגזרה:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 1 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e