הכתב והקבלה · דברים · פרק 33 · פסוק 27

מעונה אלהי קדם. תרגום מעונה מדור וכ"פ כל המפרשים, לפירושם אין למקרא זה התחברות לא לשלפניו ולא לשאחריו, ויראה כי שם מעונה נגזר מן שם עין, וטעמו על השגחה האלקית, דוגמא לזה שם מעונן שהוא לרז"ל משרש עין מבנין המרובע, כדאמרינן (בסנהדרין ס"ב ב') מעונן רש"א זה המעביר שבעה מיני זכור על העין, וחכ"א זה האוחז את העינים, וכן במדרש ע"פ ה' מעון אתה היית לנו (תהילים צ׳:א׳), משה אמר אם אין פניך הולכים, הקב"ה אומר פני ילכו (ע"ש בילקוט), מבואר מדבריהם שפי' שם מעון על פני השגחתו ית' (וכבר העירותי בכי תבא בוענו הלויים ואמרו), כי גם כמה לשונות ענה עיקר הוראתם משרש עין יעו"ש. ובד"ז יש לבאר מ"ש (שמואל א ב׳:כ״ט) למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון, כלומר תתנהגו בדרך בזיון בזבחים ובמנחות אשר צויתי עליהם השגחה יתרה להתנהג בהם בקדושה (בעזאָנדערע אויפמערקזאמקייט אנגע- ארדנעט), וכן (שם ל"ב) והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל, ירצה מלבד הרעה אשר נרע לך מאד תראה בטובות אחרים אשר ראיי' זו תהיה לך צר מעון, ראיי' המוספת צרה ויגון בלב הרואה מצד קנאתו (שמערצהאפטער אנבליקק), וכן (צפני' ג') אמרתי תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי, כלומר חשבתי שתקחי מוסר ותטיבי דרכך ולא תפסיקי מלהשגיח על המצות אשר פקדתי לשמור אותם (אונאונטערבראָכען, בעאבאכטען אלל מיינע בעפעהלע), ולפי שהשמים ידמו לעין הרואה כאהל נטוי על הארץ אמרו מיסדי התפלה על צד המליצה על השמש והירח היוצאים ממזרח ובאים במערב "ובוקע חלוני רקיע" לכן הונח עליהם גם לשון מעון, כמו השקיפה ממעון קדשך מן השמים, כאלו הם מקומות ההשגחה אשר מתוך חלוני רקיע ישקיף וישגיח על עולם התחתון, ומזה אמר (תהילים ע״ו:ג׳) ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, כלומר אחר שהארץ הקדושה אשר נאמר עלי' ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית עד אחרית השנה, אמר בדרך מליצה שירושלים העיר המלוכה היא סוכת ישיבתו, ובציון חלונות השגחתו אשר בהן ישקיף וישגיח על כל הארץ, ולפי"ז טעם המקרא אלהי קדם הוא המשים עין השגחתו עליך, ובזה כל בעלי זרוע יהיו נכנעים תחתיך (אויפמערקזאמען בליקק האט ער איבער דיך, ניעדערזינקען מיססען דיא מאֶכטיגען דער וועלט):