לפר האחד לאיל האחד לכבש האחד. לא הזכיר כאן גם הסכום הכללי המתפשט לכל הפרטים כבשאר החגים ובפרט בחג הסכות (כ"ט י"ד ט"ו) כפר האחד לשלשה עשר פרים לאיל האחד לשני האילם לכבש האחד לארבעה עשר כבשים, והי' גם כאן ראוי לומר לשני הפרים לשבעת הכבשים. אבל סמך בזה עמ"ש בפרשת נסכים (שלח ט"ו י"ב) כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם (וזהו כוונת רש"י במ"ש כמשפט נסכי פר שכן הם כתובין בפ' נסכי'. והרא"ם לא הבין כן), והא דלא אמר סתם לפר לאיל לכבש, שהיינו יכולים לפרשו לכל פר לכל כבש, כבקרבנות אחרות, בלתי מלת אחד. נ"ל שבא להורות שאין מנין העולות מעכב, שאם לא מצא אלא ששה כבשים מקריבין ששה, ואפי' לא מצא אלא אחד מקריב אחד, בין בר"ח בין בימי המועדות כלם, (ערמב"ם ספ"ח מתמידין) לכן הוסיף מלת אחד:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 28 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e