הכתב והקבלה · בראשית · פרק 45 · פסוק 12

כי פי המדבר. ערש"י, ואמר הרע"פ כונת יוסף בזה לומר ידעתי באמת כי יקשה מאוד לאבי הזקן לצאת מהארץ, אם לא שיאלצהו החשק לראות הפלגת גדולת ועוצם כבודי, והיה ע"כ מן הצורך שאודיע לכם בפרטות כל שבחי מעלות שיש לי מהגדולה והכבוד, וכאשר תראו כן תספרו, ולא יאות לי בעצמי, כיון שפי הוא המדבר אליכם. ואין זה יאות לאנשי מדות מעולות להתפאר ולהתהלל בעצמו, וא"כ מה שאבקש שתגידו כבודי לאבי אינו אלא כדי שיבוא אצלי. והרב"ח הביא בשם מדרש רבותינו כי פי המדבר אליכם, כפי כן לבי, ואם שלא נזכר לב בכתוב דרשו כן, מפני שהיה יכול לומר כי אני המדבר אליכם, והזכיר פי מפני שהדבור המושם בפה הוא כלי הלב להוציא אשר בתוכו, לכן אמרו כפי כן לבי עכ"ד. ונ"ל להטעים עוד כי דעת רבותינו בזה כדעת קצת המפרשים שם פה על החפץ והרצון, כמו ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה (ירמיהו ט״ו:י״ט) שפירשוהו כחפצי ורצוני, וכן הן אני כפיך לאל (איוב ל״ג:ו׳) פירשוהו כפיך כחפצך וכרצונך וכן ויתקבצו יחדו להלחם פה אחד (יהושע ט׳:ב׳) ענינו הסכמת רצון כלם, ועל כוונה זו יבואר שם פה המוזכר אצלו ית' כמו על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, כלומר רצון ה', כן פי האמור כאן פירושו רצוני, כלומר רצוני הפנימי הוא המדבר, ואין דבורי מן השפה ולחוץ ורצון לבי בל עמו, אבל פי ולבי שוים, ורצון הפנימי מוסכם עם הדבור החיצוני, ויתורגם כי פי המדבר אליכם (אָפפענהערציג איזט, דער מיט אייך שפריכט) ויותר יתכן לפרש מלת כי ענין שווי ודמיון כמלת כמו כמבואר (לקמן מ"ו ל"ד) כי תועבת מצרים, וטעמו כאן עיניכם הם כמו פי, כלומר אתם רואים בעיניכם שהכל הוא כמו שאני מדבר בפי: