כי לחמנו הם. רש"י פי' נאכלם כלחם, ויבע"ת ארי בידנא מסורין אינון, נ"ל לדעתו לפרש לחמנו מענין מלחמה, אשר יורה ג"כ על הנצחון (זיעג), כמו לא לגבורים המלחמה (קהלת), כלומר מנוצחים הם ממנו (זיא זינד אונזרע בעזיעגטען), כאלו כבר מסורים בידינו, ומליצה זו קצת נעימה יותר:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 14 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סר צלם מעליהם. כלומר ותך השמש על ראשם ויתעלפו, כמו שנאמר ביונה כשיבש הקיקיון, ותך השמש ויתעלף, והוא דמיון למורך לבבם ורפיון ידם (רל"ש):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e