ויהי כראת. הכתוב הזה כנותן טעם אל הכתוב הקודם לו, לבאר למה היה לבן נבהל כ"כ ונמהר לרוץ אל האיש, וחצי הפסוק עד כה דבר אלי האיש, הוא כדמות מאמר מוסגר כי איננו מעיקר הספור כ"א צד מצדדיו, ויבא אל האיש מחובר עם וירץ לבן שלפניו (רוו"ה):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 24 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והנה עמד. טרם בואו אל תכלית מבוקשו אמר פ' י"ג אנכי נצב, כי לשון נציבה הונח על העמידה שהוא לצורך ולאיזה תכלית, אמנם עתה כאשר היה בידו כבר סימנים מובהקים שהשיג מחוז חפצו ולא היה נפעל אל העמידה להשיג איזה תכלית, אמר לשון עמד אשר יורה על מעמד העמידה עצמה שלא היתה רק לשמירת הגמלים, והוא ההבדל שבין לשון נציבה ועמידה. כמבואר ביתרו מדוע כל העם נצב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e