נזר הקדש. פירש"י זה הציץ, והרוו"ה טען ע"ז, כי נזר יקרא דבר שהוא מקיף כל הראש, ובציץ שלא היה רק מאוזן לאוזן לא יפול בו לשון נזר והקפה, לכן פי' הוא נזר על כיפה של צמר שהיו מונח תחת הציץ, כי זה היה מקיף כל הראש, ותלה דעתו בזה במה שאמר הפייטן (במוסף יום א' דשבועות) ציץ הזהב ונזר הקדש, מדהוסיף וי"ו בשם נזר, זה יורה שאין נזר תואר לציץ; ואין בדבריו ממש, כי איך ידחה לשון התורה (צו ח"י ט'), ציץ הזהב נזר הקדש, שאין בו תוספת וי"ו, ויסמוך על משענת קנה רצוץ שבלשון הפייטן, ואף שאין הציץ מקיף כל עוגל הראש כי אם מאוזן לאוזן, מ"מ יפול עליו שפיר לשון נזר, שהוא לשון הפרשה והבדלה. כשם נזיר על הפרשתו והבדלו מן המותרות, ככה הציץ נקרא בשם נזר, כי בשם הקדוש שבו, היה הכה"ג מופרש ומרומם מכל העם לגדלות הקדושה ותפארת הכבוד האמתי:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 29 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e