הכתב והקבלה · שמות · פרק 25 · פסוק 31

תיעשה המנורה. מאלי' (ערש"י), ר"ל מדכתיב תיעשה ביו"ד אחרי הציר"י שלא על המנהג ברוב המקומות, עד שאפי' לפי הכתיב מזולת הניקוד א"א לקרותו באופן אחר כ"א בנפעל, לכן פירשוהו רבותינו בלשון נפעל משולל הפועל בכל צדדיו (רוו"ה), וטענת הראב"ע אין לה מקום אחרי שידענו מתכונת הפעלים המתמצעים בין פועל למתפעל; ובד"ז אמר חכם א' על מאמרם (יומא ע"ב) כתיב זר וקרינן זיר (זר זהב בשולחן במזבח ובארון) זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו (עי' שמות רבה כאן ובמ"כ), וכוונתם בזה אחרי שידענו כי כל ציר"י מורה על יו"ד הראוי להיות אחרי', ואעפ"י שאינה נכתבת מ"מ עפ"י נקודת הציר"י קריאתה, ויש מקומות בכ"ק שהיו"ד כתובה להדי' אחרי הציר"י, כמו שובינו (תהלים פ"ה) ותכרו על ריעכם (איוב ו׳:כ״ז), שלשיתיך (יחזקאל ה'), ואילו היתה כוונת התורה כאן במלת זר, רק על הכתר המקיף ומכתיר דבר (קראנץ), היה מן הראוי למלאות היו"ד אחרי הציר"י ולכתוב זיר, לבלי הניח מקום לטעות, ולא עשתה כן והשמיטה היו"ד ליתן מקום גם אל כוונה אחרת המתכוונת בקריאת זיי"ן קמוצה: