מזכר עד נקבה. לשון רלב"ג שהאנדרוגנס נכלל בזה וכש"כ הטומטם, וזה מבואר מעצם הלשון הנזכר בזה המקום, וזה, כי האנדרוגנס אם היה כמו ממוצא בין הזכר והנקבה הנה הוא נכלל במה שאמר מזכר עד נקבה תשלחו, כי הזכר והנקבה הם הקצות והוא מה שביניהם, ע"כ. והדברים נראים נכונים, אמנם דעת רבותינו אינו כן, דאמרינן (נדה כ"ח) טומטם ואנדרוגנס שראו לובן ואודם כאחד אין חייבין על ביאת מקדש שנאמר מזכר עד נקבה תשלחו זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטם ואנדרוגנס, וכ"פ הרמב"ם (בפ"א ממשכב ומושב ה"ז), ובספרי דמחייב טומטם ואנדרוגנס בשלוח עכ"פ (אף שאינו חייב על ביאת מקדש) מכל מקום אינו מרבה אלא מלשון תשלחום דאמר קרא, ע"ש בזרע אברהם:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 5 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e