ולא תגעו בו. הוסיף לה אדם הראשון סייג לדבר (אבות פ"א) והוא לתוספת זהירות. ותלתה באמירת אלהים, לומר שרצון ה' הוא כן, כי אמירה הוא רצון. ואמרה פן תמותון, כך אמר לה אדם כי היה ספק בדעתו אם בא הצווי גם עלי' מפני שהיתה בו בגוף אחד, או בעבור שנתייחד הדבור אליו לא בא הצווי עלי' (הגר"א) ולמה שיתבאר שאדם טעה בלשון הצווי וחשב שאין האזהרה על האכילה כ"א על השחתת אילן שלא לחסר ממנו פירותיו לכן הוסיף באזהרת הנגיעה, כי ע"י הנגיעה בו יתנענע האילן, וינשר פירותיו, ולדעתו עיקר האזהרה היא לבלי השחית האילן לחסר ממנו פירותיו:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 3 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e