הכתב והקבלה · דברים · פרק 17 · פסוק 8

בין דם לדם. מלת בין אינו כאן מלת היחס כמו בין מים למים להבדיל היחס שבין שני דברים, כגון שבא לפניו שני מיני דמים, ומופלא ומכוסה ממנו איזה מהם טמא ואיזה טהור, כי לא מצאנו ההכרח לעלות לב"ד הגדול מסבת ספק כזה, אבל הכתוב ידבר מספק שנפל בעצם דבר אחד לבדו כגון שיש כאן אחד משלשת מיני הדמים, דם נדה או דם זיבה או דם יולדת, ונחלקו בו אם דם זה מטמא או לא, אם זו טמאה לידה או לא, אם זו זבה או לא. או שבא לפניהם אחד משלשת מיני הדינים, דיני ממונות או דיני נפשות או דיני מלקות, ונחלקו בו אם הוא חייב או לא. או שיש כאן אחד משלשת מיני נגעים, נגע אדם, או נגע בתים, או נגע בגדים ונחלקו אם הוא טמא או לא. לפי"ז אות למ"ד במלת לדם הוא למ"ד המתחלק אל הפרטים, כמו שלשה עשרונים לפר (פינחס כ"ח כ'), לשבעת הכבשים (שם כ"א), ליום שבעת ימים, שמכוונם לכל אחד מן הפרים, לכ"א משבעת הכבשים, לכל יום משבעת הימים, כן לדם לכל אחד מן הדמים, לדין לכ"א מן הדינים, לנגע לכ"א מן הנגעים, ומלת "בין" הוא ע"ד ששמשוהו רבותינו להשוות בין המתחלפים, כאמרם בין בזה בין בזה, בין כך ובין כך, כלומר הן כך והן כך, ועד"ז (ד"ה ב' י"ט) וכל ריב וגו' בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים. (עמ"ש בחקותי כ"ז י"ב ובמטות למ"ד י"ז) וטעם המקרא כי יהי' מופלא ונעלם ממך דבר למשפט, הן שיהי' ההעלם באחד משלשת מיני הדמים, הן שיהי' באחד משלשת מיני הדינים, הן שיהי' באחד משלשת מיני נגעים. והתרגום הנכון במלת בין כרמ"ד (עס זייא), בין דם לדם (זייא עס איינער דער בלוטסאבפליססע), בין דין לדין (זייא עס איינע דער רעכטסזאכען), בין נגע לנגע (זייא עס איינע דער אויסזאֶטצע). והמתרגמים החדשים שתרגמו מלת בין (צווישען) טעות הוא בידם: