הכתב והקבלה · דברים · פרק 33 · פסוק 4

תורה צוה וגו' ויהי בישורון. המפרשים יחברו מקרא זה למה שאמר מלפניו ישא מדברותיך כלומר מה הנה המדברות אשר יקבלו עליהם עז"א תורה צוה, והוא קשה מאד איך משה עצמו יאמר תורה צוה לנו משה, וכן מאמר ויהי בישורון מלך שאמר אח"ז יקשה מאד לפירושם, כי לדעת רבותינו בכמה מקומות הוא חוזר על משה, כדאיתא בשמות רבה (ס"פ ב') משה זכה למלכות כדכתיב ויהי בישורון מלך (פ' מ"ח) יוכבד נטלה מלכות משה מלך שנאמר ויהי בישורון מלך, וכן (פ' נ"ב) לרקמות תובל למלך, למלך זה משה שנקרא מלך כמ"ש ויהי בישורון מלך, ואמר בויקרא רבה (פ' ל"א) מלך אסור ברהטים זה משה כדכתיב בי' ויהי בישורון מלך, ואמרו במדבר רבה (פ' ט"ו) א"ל הקב"ה למשה מלך עשיתיך שנאמר ויהי בישורון מלך. ע"ש. ובשבועות (פ"ב מ"ב) אין מוסיפין אלא במלך כתב הרמב"ם בפי ומשה מלך היה ועליו נאמר ויהי בישורון מלך, ואיך יאמר משה על עצמו ויהי בישורון מלך, לכן נ"ל כי שתי פסוקים אלה אמרו עדת ישראל אחרי שומעם הדברים הנעימים היוצאים מפי רועם הנאמן לספר בשבחם מהתנהגות אהבתו ית' עמהם ומהכנעתם לפניו לקבל עול מלכותו עליהם, נתפעלה כל העדה לדבר מגודל מדרגת משה, ונכנסו בתוך דבריו לקרוא בהתלהבות נפשותם לאמר. תורה צוה לנו משה וגו' ויהי בישורון מלך וגו', וטעם בהתאסף וגו' יחד וגו' על יום מ"ת, שנתברר לכל העדה גודל מעלת משה, שבו לבד בחר ה' מכל ישראל, כי ראו שלא היה בכחם לסבול קבלת התורה רק משה לבדו, עד שאמרו אליו כל העדה. קרב אתה ושמע את אשר יאמר ה"א ואת תדבר אלינו וגו'. וראיתי ליב"ע בתרגומו על פסוקים אלה וז"ל אמרין בני ישראל אוריית' פקיד לנו משה וכו' והוא הוה מלכא, דעתו מבוארת ששני פסוקים אלא הם מאמר המקהלות (קאָהר) כדברינו:

מורשה. לא אמר ירושה, כמ"ש רנ"ו, שבאמת אין התורה ירושה, כמאמר התנא, התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, כי אין התורה מוכנת לבנ"י שיירשנה כמו ירושה שאין עלי' עוררין שאין ליורש רק ליטול אותה, אבל צריך אדם להלחם עם שונא חזק שהוא יצר הלב הנלחם עמו יום יום, ואם לא יתחזק ויתאמץ כנגדו לא ינחל את התורה, וכדתנן במ"ח דברים התורה נקנית במיעוט שיחה ושינה במיעוט סחורה ושחוק במיעוט תענוג ודרך ארץ וכיוצא באלה, אבל התורה היא מורשה לקהלת יעקב, וענינו כמו ונתתי אותה לכם מורשה (שמות ו׳:ח׳ ) והיינו שתהיה לכם עדי עד, וכמו יען אמר האויב וגו' ובמות עולם למורשה היתה לנו (יחזקאל ל״ו:ב׳) פי' שהתאמרו לאמר הארץ שכבשנו מידכם מורשת עולם היא לנו, וכן לנו נתנה הארץ למורשה (שם ל"ג) כלומר לעד תהיה לנו, וכן מתפרש מלת מורשה בכל המקומות, וכן כאן מורשה קהלת יעקב ר"ל התורה העליונה הזאת שצוה משה עפ"י השם לנו היא ולבנינו, ומורשה היא לעד לקהלת יעקב, ואין לאחרים שלא נכנסו בברית אברהם חלק ונחלה בתורה זו, ועד עולם תהיה לבד לתורת ישראל, והנסיון מעיד שעד היום לא היתה אומה ולשון שבחרה תורתנו לקבל עלי' עול מצותי' זולת קהלת יעקב, להם היא מורשה לעולם, ובכל זאת איננה ירושה כי אין התורה באה בלב אלא למי שמתקן עצמו ומכין לבו אלי'. עמ"ש וארא ונתתי אותם לכם מורשה: