ומכה אדם מות יומת. לרבותינו (ב"ק ל"ה) מקיש אדם לבהמה, מה מכה בהמה לעולם משלם אפי' בשוגג דאדם מועד לעולם, אף מכה אדם, דפטרי' קרא מתשלומין דכתיב יומת לעולם פטור אפי' בשוגג, הואיל ובמזיד שייכא מיתה (ע"ש רש"י) כגון בהרג בשוגג עבדו של חברו אינו חייב בתשלומי עבד (עי' ב"ק כ"ב ב' הצית בגופו של עבד) ומכאן ילפינן לכל חייבי מיתות שוגגין דפטורין מתשלומין ומשמעות הלשון יורה גם כן דבשוגג איירי מדכתיב יומת, ולא כתיב מות יומת כמו בכל חייבי מיתות ב"ד הנדונין (עמ"ש שופטים י"ח כ', ומת) וכמו שהוזכר פי"ז, אלא ודאי יומת פירושו יש עליו חיוב מיתה, וראוי לענשו מדה כנגד מדה, והשלילה נודעת מן החיוב, חיוב מיתה יש בו ואין תשלומין כבהמה דרישא, ובתוס' (כתובות ל"ה ד"ה אף) אמרו דלא מצי למילף פטור ממון ואדרבה חיוב הו"ל למילף, ע"ש. ולא ידעתי כוונתם, דדבר פשוט הוא שפטור התשלומין נדע מחיוב מיתה, בבהמה יש תשלומין, ובאדם יש מיתה. ורש"י כתב דבמכה אביו ואמו דבר הכתוב, עמ"ש התוס' בזה סנהדרין ע"ט ב' ד"ה מכה:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 24 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e