הכתב והקבלה · בראשית · פרק 20 · פסוק 11

רק אין יראת. הנה יראת אלהים הוא הדבר היותר גדול והתכלית העיקרו לבני אדם, והמקום שחסר בו שלמות העיקרי הזה אין בו מאומה, א"כ מה הוא מלת רק האמור כאן ? ונ"ל לפרשו מלשון ריקות והרקה (ענטלעערט), כלומר שהורק דבר מן הכלל, או שהכלל נתרוקן מן הדבר, וענינו שלא נשאר שום יחס בין דבר זה לשאר (בלאסס, נור, יעדאָך), ומכוונו יציאת דבר מן הכלל לגמר, והמכוון במאמר, המקום הזה הוא יוצא מכל שאר המקומות בענין שלילת יראת אלהים בו (אויסנאהמסווייזע מאנגעלט אין דיעזער געגענד דיא גאָטטעספורכט) ואין שאר מקומות דוגמתה בחסרון שלמות העיקרי הזה, ועד"ז יתכן לפרשו בכל דבר יקר וחשוב, כמו רק הכסא אגדל ממך, רק חזק לבלתי אכול הדם, וכן (ישעיהו כ״ח:י״ט) והיה רק זועה הבין שמועה, מלות רק זועה מחוברים יחד בטעם, ומכוונם זועה מופלגת בגדלה היוצא מכל שאר זועות (בעזאָנדערער שרעקק), וא"צ לחבר מלת רק למלת הבין שמועה כלמפרשים שם, ובאמת מלת רק שהוא לשון מעוט לדעת רבותינו, הוא בעצמו יציאה מן הכלל, ואין הפרש בין אם הדבר יוצא מן הכלל להיות בו דבר נוסף, בין שהוא יוצא מן הכלל להיותו מחוסר דבר מן השאר, ואפשר לפרש מלת רק רע כל היום, שהמכוון בו כלו לגמרי רע (דורכאויס שלעכט), שאין בו כ"א רע ולא נמצא בו שום חלק מן הטוב, כענין והיית אך שמח שהמכוו כלו שמח ולא יתערב בשמחתך שום דאגה ועצבות, וכן כאן רק אין יראת אלהים, ירצה חסרון יראת אלהים לגמרי, וידידי הר"מ בערלינער ני' אמר מלת רק אינו מוסב למה שאחריו כ"א לשלפניו, על כי אמרתי, והוא אמירה בפה, וטעמו אם אמרתי אחותי לא היה בו סבה אחרת רק סבת מניעת יראת ה' במדינה (ווענן איך געזאגט האבע וואר'ס נור) והוא נכון: