רוח אלהים. עלה בלבו שלא יקללם (רש"י) כיון שאין אחר ותהי עליו שום אמירה כמו דאינך שנאמר ויאמר אליו למדנו שאין ותהי עליו רוח אלהים בעבור שום אמירה אלא לומר שנחה עליו רוח אלהים שעלה בלבו שלא לקלל עוד שמתחלה היתה בו רוח שטנית הפכית לרוח האלהית והיה משתדל לקללם, אמר עתה נתהפכה מחשבתו לרוח אלהית שלא לקללם (רא"ם) ואונקלס תרגם רוח אלהים רוח נבואה, וכמ"ש הגר"א שבשעת ברכה היה במדרגת רוח הקדש. אמנם במכדרשב"י (ד' רי"א ב') אמר ותהי עליו על ישראל, וכ"נ דעת התלמוד (ב"ב ד' ס') ראויין הללו שתשרה שכינה עליהם, ע"ש בתוספת, וטעמו וירא כי ישראל שוכן לשבטיו. גם ראה כי רוח אלהים היתה על ישראל:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 24 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e